אנשים רבים ברחבי העולם סובלים מהופעת ורידים בולטים בשוקיים. מלבד הפגיעה האסתטית, זרימת הדם הפתולוגית עלולה גם לגרום לנזקים ארוכי טווח כמו בצקות ודלקות, ועל כן רצוי מאוד לטפל בתופעה בהקדם האפשרי.
במקרים רבים הבעיה נגרמת בעקבות פגיעה באחד הורידים הראשיים, וכתוצאה נפגע ניקוז הדם ברגליים בצורה קשה. במקרים אלה מומלץ לעבור ניתוח הנקרא סטריפינג, ובמהלכו מוסר הוריד החולה ומתוקנת זרימת הדם הורידית ברגל.
מדובר בניתוח יעיל מאוד אך כולל סיכונים רבים, שהמרכזי ביניהם הוא סיכון לפגיעה בעצבים הסמוכים המובילה לאבדן תחושה באזורים המדוברים.
התאמת ניתוח סטריפינג למטופלים
הטיפול באמצעות ניתוח סטריפינג מתאים בעיקר למטופלים הסובלים מפגיעה בוריד גדול, או בוריד עמוק במיוחד. במקרים אלה, הטכניקות הפחות פולשניות (כמו לייזר וגלי רדיו) אינן אפקטיביות, ויש לבצע ניתוח להוצאת החלקים הפגומים.
כמו כן, קיימים מקרים בהם לא מטפלים בעיה בזמן והמצב מתדרדר ולא מאפשר טיפול אחר. חשוב לזכור שמדובר בניתוח גדול המבוצע בהרדמה, ועל כן רצוי שהמטופל יהיה בריא ויעמוד בקשיי הניתוח וההתאוששות בצורה טובה.
על הטיפול עצמו
ניתוח הסטריפינג מבוצע בדרך כלל בהרדמה אפידורלית (המשתקת את הרגליים) ונמשך כ-45 דקות.
בשלב הראשון של הניתוח, מבצעים חתך באזור המפשעה, מאתרים את הוריד הראשי (וריד הספנה) ומפרידים אותו מפיצוליו.
לאחר מכן, מבצעים פעולה דומה באזור הקרסול ומוציאים החוצה את הוריד הראשי. פעולה זו עוזרת מאוד להימנע מהופעת דליות חדשות במשך שנים רבות לאחר הניתוח, ומתקנת בצורה יעילה את זרימת הדם הורידית ברגליים.
השלב הבא הוא שלב בו מסירים באופן ממוקד את ורידים חולים נוספים המקשרים בין המערכת השטחית למערכת העמוקה – עושים זאת תוך יצירת חתך קטן ליד הורידים הרלוונטים.
לפני ביצוע הניתוח, מתבצעת בדיקת דופלר בה נבדקת זרימת הדם ברגליים ומאותרים ומסומנים הורידים הפתולוגיים והאזורים בהם זרימת הדם פגומה.
לאחר הניתוח, חובשים את הרגל בתחבושת אלסטית, ותוך מספר שעות המטופל מתאושש ויכול לחזור לביתו.
סיכויי ההצלחה וסיכונים
במידה והניתוח מתבצע על ידי רופא מיומן המאתר ומתקן בצורה מדויקת את כל הורידים החולים, סיכויי ההצלחה גבוהים ביותר.
עם זאת, לניתוח זה סיכונים רבים וביניהם פגיעה חמורה בעצבים השטחיים הגורמת בסופו של דבר לאבדן תחושה ברגל.